הרב אברהם יצחק הכהן קוק חי ופעל בתקופה מכוננת שבה צמחה התנועה הציונית והתגבשה התשתית ההגותית שלה. הרב קוק היה מודע להגות הזו וראה מתפקידו להעמיד למולה הגות דתית-לאומית שתגיב לה ותתמודד עם האתגרים שהיא מעלה. במהלך הקורס נתחקה אחרי השיח הישיר והעקיף של הרב קוק עם רעיונות של הוגים ציוניים חילוניים בני דורו – אחד העם, ברדיצ'בסקי, א"ד גורדון, ברנר ואחרים. נצביע על הדמיון והשוני בין הגותו להגות התחייה החילונית ונדון באופן הייחודי שבו שילב בין קבלה של יסודות לאומיים מודרניים לבין ביקורת נוקבת על החילון שהיה כרוך בהם.